המאמר "כאבי האיגוח של בתי המשפט בארצות-הברית – ראי שיפוטי למשבר הסאב-פריים" (עמ' 157) שנכתב על ידי עו"ד ורד שיידמן, עוסק במשבר הפיננסי משנת 2008, מנקודת ראותו הצרה של בית המשפט. המאמר מבקש לבחון, האם על בסיס הפסיקה, כבר ניתן ללמוד על השפעותיו ועל השלכותיו החברתיות של המשבר, על תחילתן של מסקנות משפטיות ועל טיב החקיקה והרגולציה הנדרשות על מנת לשפר את יכולת הזיהוי של הדגלים האדומים, בטרם מגמת שוק הופכת למשבר פיננסי כולל. ההצצה לנבכי ההתמודדות של מערכת השיפוט מאפשרת למידה של קצוות אירועי משבר הסאב-פריים, ומשקפת בצורה מיטבית את ההתנהלות הקוטבית של השחקנים השונים שהביאו למשבר, כמו גם את עילת התביעה העוברת כחוט השני בכל פסקי הדין העוסקים בנושא, שכן משבר הסאב-פריים הוא עבירה אחת ומתמשכת של מצגים כוזבים ואי-גילוי נאות. המאמר סוקר ארבעה סוגים של שחקנים שונים בשוק האיגוח: (א) החברות המנפיקות וגורמים נוספים שסייעו בפעולות האיגוח ובמכירתם של המכשירים הפיננסיים בשוק; (ב) חברות דירוג האשראי; (ג) בתי ההשקעות שהשקיעו את כספי הפנסיות של העובדים; וכן (ד) החברות הממשלתיות פאני מיי, פרדי מאק וג'יני מיי. המאמר בוחן את דעתם ואת עמדתם של בתי המשפט בארצות-הברית לגבי כל אחד ואחד מהם – מי יצא אחראי מכף ורגל ועד ראש, ומי נותר נקי וחף מאחריות.
